שלב שלישי איך להשיג את כל מטרה- לסמוך שמה שקורה לי מדוייק ונכון עבורי.
השלב הזה מסובך(אך אפשרי) ודורש אמונה. אמונה חזקה בחוסר מקריות. מי שלא מאמין שלדברים יש סדר ואינם מקריים, יהיה לי מאוד קשה לדבר לליבו. כמובן ניתן לפתח אמונה זו אם רק רוצים ומסכימים להסתכל על החיים בעיניים הללו.החכמה היא להאמין שהכל מסודר ולתת למציאות להפתיע אותנו. ברגע שאדם מאמין שהכל מקרי , אין לנו טיפת אחריות על מה שקורה לנו ואנחנו חסרי יכולת מול החיים.לעומת זאת אם נעיז באומץ להסתכל על האירועים שקרו לנו בחיינו, נראה שיש הרבה קשר בין אירועים שקרו לנו בילדותינו לבין ארועים שקורים היום. לא צריך חפור מאיפה הבעיה הגיעה ומי אשם או למה היא הגיע והאם זה נכון או לא נכון. החוכמה היא רק לראות את הקשר בין אירועי העבר לארועים הנוכחיים ולהבין שהמכנה המשותף של כל האירועים הוא אתה,החווה, משמע הגיע הזמן לקחת אחריות על אירועי חיינו ולהבין שהכל מדוייק עבורינו ועבור התפתחותינו.
החכמה היא להאמין שהכל מסודר ולתת למציאות להפתיע אותנו
ניתן להאשים את כל האנשים והאירועים בחיינו במה שקורה לנו אבל זה לא יצמיח שם דבר חיובי ולא יגרום לשום צמיחה רוחנית. יותר מכל,זה משאיר את מיטב הכוח והאנרגיה שלנו בחוץ .אם אדם בחוץ הוא האשם באי האושר שלי סימן שהוא יותר חזק ממני ותמיד אושרי יהיה תלוי באנשים חיצוניים. כשאין לי שום אחריות ממש על מה שקורה לי הכוחות שלי הולכים ומתכלים. תחושת חוסר האונים והמחשבות הבלתי פסקות מכלות את האנרגיה שלנו ואנחנו נשארים מרוקנים ואובדי עצות.
החוכמה היא רק לראות את הקשר בין אירועי העבר לארועים הנוכחיים ולהבין שהמכנה המשותף של כל האירועים הוא אתה,החווה.לאף אדם אין אחריות על חייך פרט לך.
ברגע שנבין שהעולם הפנימי שלנו הוא החשוב ביותר ואנחנו יכולים לשלוט בתחושות שלנו אם רק נהיה מודעים אליהם ולא ניתן לשום מחשבה שמעכבת להכנס פנימה לתוך המערכת שלנו אז לאט לאט עם הזמן יש לנו יותר כוח מאשר למציאות החיצונית וכל דבר שיגיע לפיתחינו לא יזעזע אותנו. אנחנו חזקים יותר מכל אירוע חיצוני. בשלב הזה נעלמים כל הפחדים שלנו כי אנחנו יודעים שהכל מתחיל מבפנים ועם אימון ותרגול נוכל להרגיע את הגוף לנוכח כל מציאות חיצונית. כאן לראשונה אנחנו מתחילים להבין מה היכולות שלנו להרים את האנרגיה שלנו ולהפסיק באופן טוטלי לפחד מהעולם החיצוני. בשלב הזה אנחנו כבר חזקים יותר מבחינה אנרגטית מכל מה שנמצא מחוץ לנו.
בשלב הזה אנחנו כבר חזקים יותר מבחינה אנרגטית מכל מה שנמצא מחוץ לנו.
מה שאני נוכחתי לדעת עם השנים ועם התרגול שיש סוג של תדר שאנחנו משדרים באופן בלתי פוסק. מטרתינו היא להרגיע את תגובותינו ולא לעבוד מתוך טייס אוטומטי. לא להגיב דרך קבע ללא אפשרות לעצור את זה אלא להצליח להתבונן בשלווה מול האני שחווה את כל החיים. להסתכל עליו קצת ולראות מה קורה ברגע שאתם מתחילים להגיב. פתאום מתחילים להזדהות עם האני הזה ומפסיקים להסתכל מבחוץ. הסוד הוא התבוננות פנימה והשגת שלווה מול כל אירוע שקורה בדרך.יתכן שזה יהיה מאוד מורכב בהתחלה אבל זה נותן כזה חוסן שאם היתה לי משאלה הייתי מבקשת שכל האנשים ירגישו את החוסן ואת השלווה הזה ויוכלו לחזור אליהם מתי שרק ירצו.
הסוד הוא התבוננות פנימה והשגת שלווה מול כל אירוע שקורה בדרך
המטרה בחיים לפי הבנתי עד כה היא לא להגיע,להצליח או לעשות אלא לעמוד בשלווה מול כל אירוע בחיינו , להתבונן בו בידיעה שהוא יחלוף ופשוט לשחרר. לתת לרגע להיות נוכח יחד עם המודעות שלכם ולא לנסות לשנותו. אנחנו האנשים, איבדנו קצת את תפקידינו עם השנים ולכן אנחנו חיים בעידן של כאוס יחסי. כמעט 30 % מהאנשים בעולם סובלים ברמה זו או אחרת מדיכאונות וחרדות .תפקידינו לראות את המציאות כפי שהיא לדעת שהיא משתנה ולא להגיב אליה ,לא בדחייה ולא בהשתוקקות.
ברגע שהאירוע מקוטלג אצלנו בראש כאירוע טוב אנו מגיבים בהשתוקקות ורוצים שהוא ישאר לנצח מה שלא יקרה כי זה נוגד את חוקי הטבע. ברגע שאנחנו עדים לארוע שמקוטלג אצלנו בראש כשלילי, כל שנרצה הוא לדחות אותו מעלינו כמה שיותר מהר ועד שהאירוע לא עובר אנחנו חסרי שקט ושלווה. אם נצליח לשנות את התגובה הזו כלומר לדעת שכל אירוע שמגיע,דינו להעלם אז לא ניקח את החיים כל כך ברצינות. כל שעלינו לעשות זה להגיב אליו בשלוה להנות מהרגע במידת האפשר ולשחרר כי טבעו של כל דבר להופיע ולחלוף. אם האירוע שמגיע לחיינו הוא מקוטלג בראשינו כרע עלינו פשוט לדעת שהוא חולף ולהמשיך בעיסוקים אחרים כאילו האירוע הוא אצל משהו אחר. להסתכל על הדברים בניטראליות גמורה ובשלווה מוחלטת תוך ידיעה שהתחושה בגוף תחלוף.
הראש הוא מה שמסובב אותנו. אנחנו בטוחים שהאירועים הדרמטיים בחיינו לא יעברו לעולם אבל לא כך הם הדברים. אם לא נאחז בהם הם ילכו או שאנחנו נתרגל ואז הם לא יהוו שום קריטריון בחיינו יותר.
לסיכום, פיתוח האמונה שהכ קורה לטובתי , יגרום לחיים להכנס לסוג של שקט כזה שיאפשר לחיינו להיות רגועים יוצתר. במקום לנסות להנדס אותם, פשוט נסמוך שהדברים קורים בזמנם ובצורה מדוייקת והשלווה תשרור במעונינו הפנימי .